הודעה אישית
רומן ברונפמןחברות וחברים יקרים,
לא בקלות אני כותב לכם את המייל הזה.
החלטתי, לאחר לבטים אמיתיים וקשים, שמפלגת הבחירה הדמוקרטית לא תתמודד בבחירות לכנסת ה - 17. זוהי לא החלטה קלה עבורי. עם חברים רבים, תומכים רבים וצוות מעולה שליווה אותי בכנסת האחרונה, אחרי חמש עשרה שנים בציבוריות הישראלית ואחרי עשר שנים בכנסת לא קל לי להגיע להחלטה הזו. אבל, אחרי ניתוח מעמיק של המצב הפוליטי ושל האמצעים הכלכליים העומדים לרשות המפלגה, הגעתי למסקנה שהסיכון גבוה מדי ואינני יכול לקחת אותו על עצמי.
אני רוצה להודות לכולכם על תשומת הלב, על התמיכה שלכם ועל האהבה.
שלכם,
רומן ברונפמן
הסיפור הזה נכתב ביום שני, 06 לפברואר 2006, בשעה 14:49,
והוא שייך לנושא אקטואליה
, כנסת , בחירות , פוליטיקה .
את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0.
אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;
שני, 06 לפברואר 2006 בשעה 15:55
נניח שאני / אנחנו איכפתים.
נניח שאנחנו רוצים פוליטיקה של עשיה ושל הסתכלות בעיניים במקום פוליטיקה צינית ותככנית.
נניח שבגלל זה אנחנו תומכים בבחירה הדמוקרטית.
אז מה זה אומר? שאנחנו מעטים מדי? שאפסו האנשים האיכפתיים במדינה? שאין מספיק מי שרוצה פוליטיקה נקיה של עשיה?
אני חושב שיש מספיק אנשים … הבעיה היא שהם הפסיקו להאמין שאפשר, שבאמת יהיה מי שייצג אותם.
יום עצוב.
הודעה עצובה.
עצוב.
שני, 06 לפברואר 2006 בשעה 16:31
לא הבנתי… גם לא מצטרפים למפלגה אחרת?
שני, 06 לפברואר 2006 בשעה 17:25
מה קורה עם האנשים, עם הכסף של חוק מימון מפלגות? במי אנחנו תומכים עכשיו?
שני, 06 לפברואר 2006 בשעה 17:34
אין חבירה למפלגה אחרת? הודעת תמיכה במפלגה אחרת?
שני, 06 לפברואר 2006 בשעה 23:44
רומן, אני לא מסיק מההודעה הזו שאתה פורש מהציבוריות הישראלית. האם הבנתי נכון?
אני אזכור אותך ואת האנשים שהיו איתך ואת האנשים שהצטרפו לאחרונה ואעקוב אחריכם ביתר שימת לב, כי אני מאמין שהייתם חבורה של אנשים טובים.
תודה
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 00:07
ומה עם חברי מר”צ שלפני שבוע עזבו את מפלגתם למענך?!
שרון דולב היתה חברה במר”צ במשך למעלה מ- 20 שנה,
האמינה בך ועברה לשורותיך לפני שבוע בלבד!
ועכשיו אתה נזכר להודיע שאתה לא רץ?
תתבייש לך, אתה מזלזל באנשים מסביבך!
היית צריך להודיע על זה לפני שהם עשו את המהלך הנועז הזה.
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 01:01
בושה וחרפה. אתם אמרתם בצורה חד-משמעית שאתם רצים, גרמתם לאנשים להירתם אליכם, חלקם תוך שריפת גשרים וחלקם תוך ערעור מצבם המקצועי, ועכשיו אתם מחליטים ברגע האחרון שאין לכם ביצים.
זה פשוט מעשה מביש, ומה שעשיתם לשרון, יהונתן ופורש מרצ השלישי הוא בעיני בלתי נסלח.
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 08:00
ברונפמן, דרך צלחה והחלטתך נבונה ומפוכחת. עדיף להיות קשוב ומודע לסיכויים מאשר לרוץ סתם.
ולתומכי ברונפמן - אני קורא לכולכם לעשות את המהלך הטבעי ולבוא הביתה אל מרצ, הבחירה הדמוקרטית ביותר בבחירות כרגע. המפלגה היחידה שמציעה שלום במו”מ ולא במתנות-חינם לחמאס, המפלגה היחידה הנקיה לחלוטין משחיתות ומצטיינת בממשל תקין, המדינה היחידה שלחבריה תעודות הן מדיניות והן חברתיות מפוארות כל כך.
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 08:32
זו אכן אכזבה גדולה מאוד עבור רבים אבל זו החלטה שודאי דרשה מרומן ועוזריו אומץ רב מאוד. יש בי כבוד לאומץ הזה, למרות האכזבה. למעשה, אצלי האכזבה היא, כפי שציין שי, מהעובדה שאין בנמצא, בעיני לפחות, מועמד ראוי דיו. אני כנראה אצביע פתק לבן. הדרך שלי לומר “נכנעתי”. מי שנוהג ביושר, עשיה אמיתית, איכפתיות ראויה, אין לו כנראה תקוה להיות בבית הנבחרים. זה לא המקום עבורו…
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 11:44
עוד לא יבש הדיו
עוד לא יבש הדיו על עמוד 6 בעיתון ‘הארץ’ מלפני שבוע ומחצה, שהודיע על עזיבתי ועל עזיבתה של שרון דולב את מרצ לטובת עתיד טוב יותר, עתיד עם חזון ו…
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 12:49
גם לי עצוב, אפילו עצוב מאוד, אבל אחרי מחשבה רבה החלטתי שהמחאה שלי - באין שום אלטרנטיבה ראויה יותר - תהיה הצבעה לעלה ירוק. מכיוון ששם המפלגה קצת משקר, אני מפנה אתכם למצע המפלגה, שהוא מאוד קרוב למצע של הבחירה הדמוקרטית, וגם אם האנשים שם נתפסים כ”סטלנים” ופחות ראויים מרומן, אולי דווקא להם, שלא נכנעו אף פעם, יהיה את העוז והאומץ להילחם מלחמה חסרת-פשרות לטובת כל מה שהאמנו שנוכל לקדם באמצעות הבחירה הדמוקרטית, ועל כל פנים זה יהיה אקט מחאתי אמיתי עבור כל מי שמאס במבנה הנוכחי של הכנסת.
מרצ כבר אינה אלטרנטיבה עבורי, פתק לבן משקף כניעה ולא מחאה, ואחרי הכול - עם כל הקושי במעבר - עלה ירוק היא המפלגה האנטי-ממסדית היחידה כיום ובעלת הסיכויים הגבוהים ביותר להיכנס לכנסת מבין כל המפלגות ה”ירוקות”. למי שמאמין שמרצ או מפלגה קיימת אחרת היא הבחירה הנכונה, אני לא אתערב כמובן בשיקולים - אבל לאלה ש”נכנעו” כי לא מצאו אלטרנטיבה - מאוד הייתי רוצה שנפסיק להצביע ברגליים או באמצעות פתק לבן ולחשוב שבזה אנחנו מביעים מחאה - כי אנחנו רק מנציחים בכך את המבנה הקיים והלא-ייצוגי של הכנסת.
אני מכבד ומעריך מאוד את ההחלטה של רומן שלא לקחת את הסיכון ולרוץ לבד, אחרי שהוא לא הצליח ליצור את החיבור שהוא רצה עם מפלגות או אנשים אחרים, אבל זה רק מוכיח כמה הממסד הוא דפוק וכמה האנשים שם רוצים להמשיך ולדפוק אותנו. אם ניתן פעם אחת את הכוח למי שהחליטו ללכת עד הסוף ובנחישות ולא מפחדים לומר בריש גלי את אשר על לבם - אנחנו ניצור כאן תקדים חשוב, שהוא שווה לדעתי יותר מכל קול נוסף ל”מחנה הליברלי” (ושמישהו יסביר לי פעם אחת מה זה) ובוודאי שיותר מהצבעה ברגליים או בפתק לבן.
תראו ותחליטו לבד: http://ale-yarok.org.il/home/maza/
אני לא אוכל לסיים בלי תודה ענקית לרומן ברונפמן ולאנשים שסביבו על התרומה האדירה שלהם לחיינו בשנים האחרונות, על ההשקעה והנחישות וגם על התעוזה הנדירה להסתכל לאנשים בעיניים ולומר: “עשינו כמיטב יכולתנו, זה לא הלך”, ובתקווה שהאתר הזה יישמר וכן נצליח לבנות כאן משהו עד הכנסת הבאה…
בבקשה אל תיכנעו.
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 12:57
אין לי אלא להצטער עד עמק נשמתי על אלו שנפגעו. כפי שרובכם יודעים, אני עבדתי לילות כימים כדי לקדם את האידיאולוגיה שלנו. קידמתי עם רומן, בשיתוף מלא, פוליטיקה אחרת, שירתנו קבוצות רבות ומגוונות. גם אני מאד מאד עצוב. עצוב לי על רומן, עצוב לי על הרעיון, עצוב לי על עצמי אבל אני שלם עם ההחלטה.
אין שום דבר בטוח בחיים ובוודאי שלא בפוליטיקה. את זה כולנו ראינו בחודשים וחצי האחרונים. אנחנו, בהחלטה כואבת וקשה, גם חלק מן המפץ הפוליטי. אנחנו שיירים שנופלים בצד הדרך. מול המפלגות הגדולות, עם המשאבים העצומים שלהם והיכולות הפיננסיות האדירות שלהם הרגשנו כי לא נוכל לגרוף לא 100 אלף ולא 75 אלף קולות. זו הסיבה. זה עצוב אבל זו המציאות.
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 13:28
עלה ירוק אינה חלופה לכלום עבורי. אין לי מושג איך יש מי שחושבים כך, ועוד לאחר השנה האחרונה.
באין ברירה ובאמת בלב כבד, אני אומרת שאני לא רואה אופציה הולמת אלטרנטיבית. כניעה היא לא מחאה אבל מחאה אינה נדרשת למי שמרימים ידיים….
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 15:51
ח”כ דר’ רומן ברונפמן פרש מהמרוץ. רעיון הפוליטיקה הפתוחה נגנז. האכזבה, התמיכה והכעס של התומכים מובן. אישית, אני לא כועס כלל. חצי שנה השקעתי במפלגה. אני עצוב, אך די הוקל לי. קשה להיות חלק ממשהו שעומד להפסיד. אך הנזק היה עולה על התועלת. לא ברור למי אצביע. ניסיתי היום להציע את רעיונותי למפלגה אחרת, אבל הבירוקרטיה דחקה אותי לצד… רכזת פעילי האינטרנט הציעה להצטרף לצוות הטוקבקיסטים שמטרתו לאזן את הביקורת נגד המפלגה. הם קראו לי לדגל. שלחתי מסרון למועמד לכנסת ואמרתי: “הצעתי קהילה… הציעו לי טוקבקים… המפלגה תפסיד את האינטרנט… גיא“. התגובה למסרון “עזוב אותם נתארגן לבד“. אעדכן על התפתחויות. כנראה שאלך לחתום בלשכת התעסוקה.
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 16:42
“אין שום דבר בטוח בחיים ובוודאי שלא בפוליטיקה. את זה כולנו ראינו בחודשים וחצי האחרונים”.
יש משהו בטוח - שאם לא מנסים, לא מצליחים. אם לא הייתם מבטיחים, אף אחד לא היה כועס. אבל אחרי שיצאתם בהודעה מפוצצת שאתםפ בטוח רצים, ואחרי שלפני פחות משבועיים אתה עצמך, דן, אמרת לי ש”שום דבר לא בטוח חוץ מזה שאנחנו רצים” - אחרי כל זה, להחליט ברגע האחרון שמפחדים לרוץ זה די עלוב. שוין.
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 18:24
רחביה, מצחיק אבל גם אני חושבת ומרגישה בדיוק, ממש בדיוק כמוך!!! אתה כל כך צודק ויש לי הצעה: בוא, אני ואתה נציע לרומן להתחלק שליש/שליש/שליש בסיכון הכלכלי שרומן עתיד לשאת על כתפיו במקרה של אי הצלחה חלילה. בוא אני ואתה נערוב לחלק שלנו ונצא למרוץ. אני מאוד רוצה שכל מה שהבחירה הדמוקרטית/חופשית מייצגת, יכנס לבית הנבחרים! מה אתה אומר?
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 18:29
אני דווקא מוכן, אבל נראה לי שזה טיפה מאוחר…
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 19:53
קבל ח”ח על הבעת הנכונות. אולי עוד תהיינה הזדמנויות אחרות…(?)
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 19:56
כולנו חושבים ומרגישים בדיוק אותו דבר. פשוט אי-אפשר לבקש מאדם שיקריב את העתיד שלו ושל המשפחה שלו לטובת משהו שהוא עושה בשביל כולם, ואם חלילה ייכשל ישא כל חייו בעלויות. לכן למרות האכזבה אני לא יכול לכעוס על אף אחד, כי אנשים בכל זאת עבדו ימים כלילות ועשו כמיטב יכולתם. אולי זה לא היה השיקול היחיד אבל הבנתי שמדובר בהרבה מאוד כסף. מרתיים לדעתי המועד האחרון להגשת הרשימות ואני ממש לא יודע אם מה שהצעת אפשרי, רק יכול להוריד את הכובע…
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 19:57
וסליחה על “ההסתה”,אנשים, אבל רק לא “עלה ירוק”…., לא כתחליף למה שהיה פה. הגחלת טרם כבתה. עובדה שאנחנו עוד פה ומתכתבים. תודה, רחביה, שאתה נהנה מזה…
לא נוח לי לחשוב על בועז ומה שהוא מייצג, כתחליף שווה ערך לרומן… (למרות שהיה נחמד אם דן היה מפזר חומר “טבעי” מהחלון….)
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 20:03
רועי, יפה שאין בך כעס ובאמת לא צריך שיהיה. כולם רצו. כולנו רצינו. תאמין לי שאתמול בקושי עצמתי עין כי פשוט לא יכולתי להפסיק לחשוב על זה…. ונכון, אי אפשר לבוא בטענה למי שהיה לו מספיק אומץ להגיד שעדיף לעצור עכשיו מאשר לקחת סיכון של נטילת עול כבד מנשוא (שהיה נופל בסופו של יום על כתפיו בלבד).
גם האנשים המכובדים שפרשו ממקום אחד ועברו לאחר, אני מאמינה שהבחירה הדמוקרטית היוותה עבורם קטליזטור. עשייתם שם מוצתה והייתי רוצה להאמין שעזיבתם את מרצ היתה בראש ובראשונה מתוך אמונה אידיאולוגית. החבירה לבחירה היתה צעד שני. ותקנו אותי אם אני טועה.
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 20:36
אני מבין אותך ומרגיש בדיוק אותו הדבר, רק שכסטודנט מרושקן (עד שביבי ייבחר לר”מ ואז כמובן כולנו נהיה עשירים) אין לי איך לעזור כלכלית… ואני גם לא בטוח אם לך באמת יש ולא הייתי רוצה שאנשים שלא באמת יכולים להתחייב על סכומים כאלה יקריבו את עצמם, גם אם זו התחושה כרגע.
לגבי ההודעה הקודמת שלך, אני רק אבהיר שלא הצגתי את עלה ירוק כתחליף לרומן. אין שום תחליף שווה-ערך למה שניסו לבנות כאן, לא בנמצא ואני גם בכלל לא בטוח שבפוטנציה. אם הייתי חושב אחרת יכולתי לא להיות פה מלכתחילה. הצעתי את זה כתחליף טוב יותר מפתק לבן למי שרוצה להביע מחאה על המפלגות העלובות שמציעים לנו, והבעתי משאלה שלא תבחרו להרים ידיים. משהו בסגנון של “לא רציתם את רומן, תקבלו את עלה ירוק” (ושיהיה ברור שאם רומן הולך לעבודה או למפלגה אחרת אני אחריו - הוא בניגוד לאחרים כבר הוכיח את עצמו). אבל כל אחד יבחר בדרך שלו. את יכולה גם לרשום על הפתק “הבחירה החופשית / דמוקרטית”. העיקר לא להתייאש…
על מרצ כ”מפלגה ליברלית” כבר הבעתי את דעתי מספיק בעבר, ויהונתן קלינגר עושה זאת טוב ממני בבילוג שלו. פשוט נמאס לי ממפלגות שמציגות את עצמן כליברליות רק כדי לקחת מאיתנו את הקולות. פורז סיפר קודם שלאחר שהוא כבר פרש הביתה הוא החליט לחזור כי באו אליו הביתה פעילים עם מגשי פיצה. מישהו פה יודע אם רומן אוהב פיצה? את זה אני עוד יכול להרשות לעצמי…
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 21:55
לגבי עלה ירוק - עוד הייתי בולע אותם בלית ברירה אילולי אוהד. אני מצטער, אבל אני לא יכול לקבל את מה שההתנהלות של האיש הזה - גם במישור הפרטי, אבל בעיקר בפעילותו המפלגתית - מייצגת.
אפילו את בועז הייתי בולע, ולו רק בשביל לנענע את הספינה. אני לא מוכן לעבוד איתו, אבל הייתי מצביע לו כאקט של מחאה. לאוהד לא.
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 22:42
ובכל זאת, מה הלאה? רומן פורש מהכנסת? מצטרף למפלגה אחרת? יכול להיות ששווה לחכות ולתפוס בינתיים מקום בתודעה, גם אם כל הסימנים מראים שקדימה תרכיב את הממשלה הבאה, אין שום סימן שהחבר’ה האלה יצליחו להחזיק קואליציה (או את עצמם יחד) לאורך יותר מדי זמן…
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 22:46
רחביה, ייתכן שאתה צודק, אני לא מכיר אישית את האנשים ואתה לא הראשון שאני שומע ממנו דברים על אוהד. אבל יש לי הצעה פרקטית, וזה מתקשר גם לשאלה “מה הלאה”: אם אנחנו חושבים שיש מקום למפלגה כמו “הבחירה החופשית” - עם האנשים המצוינים שבה, הרוח החיה שלא חדלה מלנשב והערכים המשותפים לנו - בואו נחליט שבבחירות הקרובות כל אחד מאיתנו יצביע לרע במיעוטו מבחינתו, אבל שאנחנו עובדים מעתה והלאה על-מנת לבנות את הבחירה החופשית לבחירות שלאחר מכן. שאנחנו נתאזר בסבלנות עוד כמה שנים, נבלע בקלפי את מי שצריך לבלוע אבל לא נלך לשום מקום אחר, ובינתיים ננצל את כל הזמן הרב שיש לנו על-מנת להגיע מוכנים בעוד ארבע שנים. ובינתיים - כמו שמפלגת אופוזיציה יכולה להיות פעילה ולבנות את עצמה בכנסת, אנחנו נראה לכולם שבעידן האינטרנט אפשר להיות מעורבים ולבנות את עצמנו גם מחוץ לכנסת.
יכול להיות שקצת “הרעילו” אותנו יותר מדי לקראת הבחירות הקרובות ואולי בצדק לא שיתפו אותנו בלבטים שהיו, ולכן את ההתפכחות של רומן ושל דן אנחנו נאלצים לעבור מאוחר יותר והרבה יותר מהר. אולי באמת לא היה מספיק זמן כדי להכין את המפלגה כמו שצריך והיינו מבזים את עצמנו. אבל אם אנחנו חושבים שהבחירה החופשית היא הדבר הכי טוב שיכול היה להיות לנו, אנחנו נחכה לה. בינתיים נהווה מפלגה “אינטראקטיבית”, נגייס תורמים כדי להשלים את בניית האתר החדש והיפה’פה שהתחלנו לבנות, נפקוד מתפקדים, נקים תאים, נרתום לרשימה עוד מועמדים, נשלים את בניית המצע שיהווה “אור לגויים” - והעיקר - נמשיך לעקוב, לכתוב, לפעול, לבקר, ליזום, להשפיע ולהיות מעורבים.
אם יהיה לנו את כל השקט בעולם לבנות את עצמנו בצורה מחושבת ומסודרת עד לבחירות לכנסת ה-18 נוכל להגיע אליה במצב שאנחנו לא מסתכלים על אחוז החסימה, אלא חזקים בשטח. אני מבין את המבוכה של שרון ויהונתן, אבל קורא להם להיות חלק מהמהלך הזה. אין לנו דבר טוב יותר לעשות בינתיים, אז בואו נניח לכל המפלגות שאומרות את אותו הדבר להתבזות במאבק ביניהן, ואנחנו נהיה חכמים יותר: יש לפחות ארבע מפלגות של “שינוי” שמתחרות ביניהן מיהי שינוי האמיתית, עוד מפלגה של עוזי דיין ותסלחו לי שאני לא זוכר את כולן, יש את עלה ירוק והירוקים שרצות בנפרד, ואנחנו לא באמת היינו רוצים להיזכר כאחת המפלגות הקיקיוניות ולהתבזות במשחק הזה. בואו נראה שאנחנו טובים יותר, בוגרים יותר, ונוכיח למי שלא השכילו להתאחד כנגד השחיתות, כנגד הממסד ולמען איכות הסביבה וזכויות האדם שהם טעו.
מה אתם אומרים?
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 23:14
רועי, מה שאתה אומר נשמע טוב ויפה, אבל אני לא יודע אם לי תהיה האמונה כדי ליישם את זה. נראה.
שלישי, 07 לפברואר 2006 בשעה 23:22
כמו שזה נראה כרגע (לפחות לי), הבחירות הבאות יהיו קרובות קצת יותר מאשר בעוד 4 שנים…
רביעי, 08 לפברואר 2006 בשעה 08:45
רועי, רחביה וכל היתר, אני אתמול פרשתי מוקדם כי הייתי זקוקה נואשות לשעות שינה אבל מה שרועי העלה כרעיון, עיצה, הוא הדבר הכי טבעי, נכון, הגיוני בעיני. חשבתי על זה אתמול ואני מאושרת לגלות שאני לא היחידה. אני באמת סבורה שדן ורומן הצליחו לגבש קבוצה איכותית, שנונה, של אנשים עם ערכים דומים, איכפתיות ורצון אומיתי לשנות ולהוסיף על מנת ליצור פה מציאות נוחה יותר. אני בעד.
ולרחביה, אורך רוח ואמונה יתנו את הכלים לבנות משהו הרבה יותר מבוסס. זמן הוא אלמנט לא מבוטל, ובעיקר לא ערכים שאף אחד מאיתנו לא מוכן להתפשר עליהם.
רביעי, 08 לפברואר 2006 בשעה 10:20
אני שמח לגלות שגם אני לא היחיד… זה משהו שלא אנחנו נוכל להחליט בשביל רומן, דן והאחרים, וייתכן שהם שוב יראו משהו שאנחנו לא רואים מכאן, אבל אם יחליטו ללכת על זה - וזה בטח תלוי הרבה במוטיבציות של עוד אנשים כאן -אפשר ליישם את הקמפיין של איסוף אשפת בחירות כבר במערכה הקרובה, לתקוף את המפלגות שבגדו בבוחרים שלהם למען אינטרסים אישיים והגיעו מפוצלות כל-כך, באופן שכמעט כל המשאבים מבוזבזים על מלחמות ביניהן ומאות אלפי קולות של הציבור הליברלי ילכו כנראה לאיבוד, לתקוף את דרך התנהלותן של הבחירות שמבוססת כמעט אך ורק על הכפשות אישיות, הבטחות סרק וזלזול באינטליגנציה של הבוחר, ולהבטיח לציבור מהפכה אזרחית אמיתית בעוד 4 שנים. דווקא העובדה שאנחנו לא רצים יכולה להבליט אותנו יותר ממפלגות אחרות. אם דן ורומן בנו כאן משהו טוב - אז הוא טוב - ואסור לנו לפרק אותו רק בגלל טפשותם של אחרים.
בינתיים אפשר להוות כלב השמירה של הכנסת, כמו שהאופוזיציה היא כלב השמירה של הממשלה, ולדווח באתר על כל מי שנעדרו מהצבעות חשובות, שהצביע בניגוד לעמדות שבאו איתן לבוחר, להתעמת בתקשורת מול ח”כים מהמפלגות הקיימות וכו’. “שלום עכשיו” ואחרות הרי עושות דברים דומים כבר הרבה שנים בתחום המדיני. כמו שקורה בכל מערכת בחירות מפלגות שלמות יתרסקו, הרבה אנשים טובים לא ייכנסו, ואנחנו נוכל להוות גם אופציה נוחה עבור מועמדים חדשים, כשהתנאי יהיה קבלת הערכים של חברה דמוקרטית חופשית, טוהר המידות והליכה כגוש ליברלי אמיתי אחד. כמובן שנוכל גם להתחבר עם כל רשימה אחרת שתחליט לקבל ללא סייג את הערכים האלה ולעזור לנו להילחם עליהם. אם יש רשימה כזאת עכשיו - מה טוב, אבל אם אין - אני לפחות לא מצליח לראות אלטרנטיבה טובה יותר…
תחשבו על זה - אני זז בינתיים לעיסוקיי האחרים…
רביעי, 08 לפברואר 2006 בשעה 10:51
אחלה דיון ואחלה רעיון. הבעיה היחידה היא, ואני מדבר כאן מנסיון, שלהפעיל מפלגה ללא כל תקציב זו משימה בעייתית מאד כיוון שאף אחד לא יכול להיות מחוייב בגלל הצורך הטבעי להתפרנס. ניסינו את זה בעלה ירוק. האמת, שהיה לא רע בסיבוב הקודם. מה שאני יכול לומר בשלב הזה הוא שאני לא פוסל את הרעיון על הסף. אני, מן הסתם, בנפילת מתח אטומית, אבל נראה מה ילד יום. אולי בעוד חודש חודשיים המצב ישתנה והכוחות ישובו.
דבר אחד אני כן מסכים, הפלטפורמה שגיא ווסט הביא למפלגה היא פלטפורמה מעולה. אפשר רק להצטער שלא היה לנו יותר זמן להשתמש בו. אם הבחירות היו נערכות במועדם אזי שלדעתי התמונה היתה נראית מאד מאד שונה.
אוהב אותכם.
רביעי, 08 לפברואר 2006 בשעה 11:39
דן,ברור שאתה ורומן ןמן הסתם נוספים המפלגה, עוברים ימים לא קלים של “נפילת מתח”. טבעי ומובן. אבל, אם אני ורועי חושבים כך, אני בטוחה שיש עוד. לעניין גיוס משאבים כספיים, יש כמובן דרכים החל מגיוס מתפקדים ועד גיוס תרומות. דוקא המשך עשיה והתבלטות (לא נצנצנות) בבחירות האלה, יציג את המפלגה כמי שבאמת עושה את מה שהיא מאמינה בו ולא מתוך אינטרס נטו להכנס. זה אחלה מענה לשאלה מה יותר חשוב: לשמור על עקרונות או להכנס לכנסת…
אגב, גם אני, כמו רועי, הייתי הולכת אחרי רומן אם הוא היה מחליט או יחליט לחבור למפלגה אחרת, כי הוא בעיני כבר עבר את שלב ההוכחה….
רביעי, 08 לפברואר 2006 בשעה 20:19
ערב טוב לכולם. לאחר שקראתי את ההודעות המאוד מרגשות כאן, אני רוצה לומר מספר דברים קצרים:
קודם כל, איני חדשה מבוכה (כפי שכתב רועי) וגם לא הבעתי רגשות אחרים בפורום הנוכחי או בכל מקום אחר, כך שכל מה שנאמר, אם נאמר, לא נאמר על דעתי.
כמו כולכם אני מאוכזבת כמובן וכרובכם ביליתי את הימים האחרונים בתהייה מה ברצוני לעשות עכשיו ובעתיד. לאחר לבטים רבים החלטתי לנסות ולעזור למפלגת חד”ש בבחירות הקרובות ומיד לאחר הבחירות לנסות ולקדם את רעיונותינו דרך עמותה שהקמתי בשם “קול אזרחיה”. אחד הפרוייקטים שבו אתם כולכם מוזמנים לקחת חלק, הוא מהדורת אינטרנט אינטראקטיבית לעיתון “כלבי השמירה”.
דרך העמותה נוכל להמשיך ולפעול לקידום השינוי החברתי והאזרחי בו אנחנו מאמינים ועם הזמן להחליט כקבוצה, מה אנחנו רוצים לעשות לקראת הבחירות הבאות.
אשמח לשמור עמכם על קשר, hamshaz@;yahoo.com
רביעי, 08 לפברואר 2006 בשעה 23:48
שרון היקרה, שיהיה לך המון בהצלחה בכל הדברים שאת עושה. בעניין התחושה שלך, הסתמכתי על על הדברים שקראתי בבילוג של יהונתן, אבל הם נאמרו כמובן על דעתו בלבד וביטאו את תחושותיו, ולא הייתי צריך להסיק מהם גם על תחושותייך. אני שמח שבחרת לתקן אותי ועוד יותר שמח לשמוע שאת ממשיכה בתנופה הלאה (כבר אי-אפשר להגיד את המילים “במרץ” או “קדימה” במדינה הזאת)… תשלחי לנו כמובן לינק בהמשך
רחלי - עד כמה שידוע לי, רומן לא הלך למפלגה אחרת כי לא רצו אותו. דיברתי עם דן ותאמיני לי שלא הייתה אופציה שלא נבדקה. הוא לא היה מתייאש כל-כך מהר. אבל לא רצו את הדעות שלו. לא רצו את הערכים שלו. הוא דיבר על מדינה שמשרתת את האזרח, והם רוצים אזרחים שישרתו אותם. הוא הרי רק יפריע להם לעשות את מה שהם רוצים. הוא כל-כך מעצבן. כל-כך נודניק. עם החוקים שלו. עם הביקורת שלו. עם השטויות שהוא מתעסק בהם במקום לעסוק בעניינים ה”חשובים”. כנראה שאדם אחד לא יכול לעמוד מול הר געש שלם. זה כל הסיפור.
חמישי, 09 לפברואר 2006 בשעה 08:35
בוקר טוב כולם. לשרון אוכל לומר,שיפה לשמוע על דרכך “החדשה” ובאמת בהצלחה. כל כיוון חד”ש הוא לא הכיוון שלי. גם בעבר, למצוא בית פוליטי היה עבורי תוך פשרות מאוד מרגיזות. הבחירה היתה מקום בו באמת מצאתי מי שחושבים ומרגישים כמוני (למעט באמת נקודות בודדות וזניחות) וזה היה אופטימלי עבורי. אני עדיין רוצה להאמין שעוד יכול לצמוח משהו מפה!! ולא ממקום אחר. כי פה התחיל משהו אותנטי, ישר, נגיש ואני מסרבת לקבל את העובדה שזה יתמוסס (הנה, גם אני סרבנית..).
עמותות כאלו ואחרות יש הרי כחול אשר על שפת הים ואני ממש לא מזלזלת באף אחת מהן אבל לעניין מפלגה פוליטית, אני לא סבורה שזה זה.
לרחביה אני חייבת לומר משהו ומקווה מאוד שיצא לו לקרוא את זה: שברת אצלי שיא. עוד לא יצא לי להתאכזב ממישהו שעוד לא הכרתי…. במחשבה שניה זה מזכיר לי עניין אחר עם מישהו אחר….
חמישי, 09 לפברואר 2006 בשעה 13:59
backtracing ברונפמן
אם לא הייתי נקלע במקרה לבלוג של גיא ווסט לא הייתי יודע שהקיץ הקץ על “הפוליטיקה הפתוחה” עם פרישתו של ח”כ ברונפמן (מפלגת הבחירה הדמוקרטית), ש…
חמישי, 09 לפברואר 2006 בשעה 14:55
רחלי, מבחינתי עזרה לחד”ש בבחירות היא לא פשרה גדולה יותר מהפשרה של להישאר במרצ. ואני מאמינה שאסור להישאר בבית בזמן בחירות. נו, אולי זה לא שאני מאמינה שאסור כמו שאני פשוט לא מסוגלת.
חמישי, 09 לפברואר 2006 בשעה 16:53
עבורי רומן ודן היו יצוג יותר מהולם. אני מאוד רוצה להאמין שהחבירה שלך אליהם אחרי שנים במרצ, נבעה מאותה סיבה ואמונה. אנא, תקני אותי אם אני טועה. אם אינני טועה, אז מאוד הייתי רוצה לשמוע יותר קולות הקוראים לרומן ודן להשאר “במשחק” עם כל הקושי, כמובן תוך הבנה גמורה של החלטותיהם, ששוב אני מבקשת לחזור ולציין, בעיני מסמלות אומץ יוצא מן הכלל ויושר אמיתי, להמשיך לשמור על הקיים וטיפוחו עד למועד הבחירות הבא. אולי לך יקשיבו יותר מאשר לרועי ולי…
ולעניין ההצבעה עצמה בבחירות האלו, אני מאמצת בחיבוק את רעיונו של רועי, שלדעתי מבריק מאוד, לכתוב על פתק לבן “הבחירה החופשית”. זה גם מה שיצביעו כל הקרובים לי!!! אולי יהיו עוד?
חמישי, 09 לפברואר 2006 בשעה 20:21
אני נגד הרעיון של פתק לבן עם מסר לסופרי הקולות… זה לא באמת משנה שום דבר, ולא נראה שהמחאה הזו מרשימה מישהו שם. כבר עדיף להתפשר ולהצביע למפלגה קרובה יחסית לדעתנו, ואולי לגנוב איזה כסא לקדימה/ליכוד לטובת מישהו שאולי לא יממש את כל הציפיות שלנו אבל עדיין עדיף…
חמישי, 09 לפברואר 2006 בשעה 21:08
אין בעיני שום אלטרנטיבה ראויה ולבחור במישהו אחר מתוך פשרה זה לא נכון בעיני.
זו הבחירה שלי.
חמישי, 09 לפברואר 2006 בשעה 21:18
אף אחד לא אוהב פשרות, אבל אני עדיין בדעתי שמר”צ עדיפים על קדימה. גישה של “הכל או כלום” בדרך כלל מביאה לתוצאות של “כלום” אבל כל אחד עושה מה שהוא מבין אני מניח…
חמישי, 09 לפברואר 2006 בשעה 22:08
רק אעיר שגם אני ממש לא בעד פתק לבן. הבהרתי את זה די הצורך, מה שכתבתי היה סתם רעיון (ולדעתי מטופש ולא מבריק) בשביל רחלי שלצערי הרימה ידיים…..
בינינו, זה הרי באמת לא ישנה כלום חוץ מאשר את ההרגשה הפנימית שלך.
אני אעזור בבחירות הקרובות לעלה ירוק, אבל לא אתפקד ולא אהיה חלק מהמפלגה. זה הדבר הטוב ביותר שנותר לי לעשות, ואעשה זאת מתוך הזדהות עמוקה עם היעדים של המפלגה ומתוך כבוד לרוח הבלתי-דועכת ולנחישות, גם אם אצטרך לבלוע כמה דברים אחרים (אל תדאגו, לא כדורים בינתיים)… אני באמת חושב שבמצב שנוצר מאוד חשוב לשמאל הליברלי שעלה ירוק תהיה בכנסת, במיוחד כשנראה שמרץ ירוצו כמו עדר כבשים לקואליציה עם אולמרט והעבודה. מישהו עוד זוכר אגב את הסיסמה “להיות חופשי בארצנו”? וזה לא שיש לי בעיה שהשמאלנים המניאקים יחלקו את ירושלים (להיפך - אני באמת חושב שאת הכיבוש בסוריה ובגדה היה צריך לסיים כבר מזמן ולסגת לגבולות שיוכרו על-ידי הקהילה הבינלאומית), הבעיה שלי היא שחוץ מלנסות להשפיע על אולמרט בתחום המדיני הם לא יילחמו על שום דבר אחר.
בעניין ההערה של דן, היא מאוד נכונה, אבל הצעתי את מה שהצעתי כי אני יכול לחשוב שבעידן האינטרנט ניתן אולי לנהל “מפלגה וירטואלית” כמעט ללא תקציב, בעיקר כצעד הצהרתי של המשכיות, ושאם תושג תרומה להשלמת האתר החדש, שיהיה מן הסתם חלון הראווה של המפלגה, היא תוכל במידה רבה להפעיל את עצמה (לרבות התפקדות ותרומות דרך האינטרנט). חוץ מהיומרות זה לא יהיה שונה בהרבה מהפרויקט של שרון. לקיים מגעים על אש קטנה, לצאת פה ושם לשטח ולזרוק מדי פעם ראיון לתקשורת זו כבר לא משימה כבדה מדי. השאלה המרכזית היא אם נשאר לכם עוד כוח, רצון ואמונה לפוליטיקה, או שאתם מעדיפים לעשות משהו אחר. גם זה מותר. בינתיים לכו לנוח…
חמישי, 09 לפברואר 2006 בשעה 22:42
אני מאוד שמח שיש כאן דיון. זה מחמם את הלב לראות שפוליטיקה פתוחה יכולה לפעול… רק נעצרנו באמצע… גם אני נותרתי מחוסר בית פוליטי ועבודה. היה ממש מרתק לעבוד עם דן גולדנבלט, רומן ברונפמן ורומן קוגן… הם הציבו בפני את האתגר של יצירת קהילה ופעילים… דבר שהיה קיים כרשימת תפוצה. הדיאלוג התרחש באמצעותכם… סליחה על ההתנשאות אבל, ההצלחה הזו היא לא רק שלי, היא שלכם… כי לא התעלמתם ויצרתם דו-שיח. במהלך חצי השנה האחרונה… קראתי והקשבתי לכם… הייתם השותפים שלי… עכשיו תדרשו מפוליטיקאים אחרים את מה שאני דרשתי מרומן ברונפמן כשהתחלנו לעבוד יחד, הקשבה. דן גודלנבלט לא מתכוון להעלם מהרשת הוא מעוניין לפתוח בלוג ואני עדיין פה.
שישי, 10 לפברואר 2006 בשעה 07:59
רועי, אני נמצאת בסטטוס דיי רגיש מבחינה “מדינית”. בעלי מאס במאבקים הבירוקרטיים שיצא לנו להתקל בהם בסיטואציות שונות. הוא כבר מזמן התייאש מלנסות ולחיות פה ואני כל הזמן הבטחתי לו שאחרי הבחירות (כשהייתי בטוחה שרומן ודן יהיו בפנים) אשקול מעבר לחו”ל. עכשיו רוב הקלפים משחקים לטובתו. יש לו נימוקים חזקים ולי, אם להודות על האמת, חוץ משורשים וציונות, אין פה הרבה…
אני מאוד אוהבת את הארץ שלנו, אהבה אמיתית, את הארץ, לא את המדינה. מייאש אותי ברמות שלא ניתן לתאר כל שחיתות שילטונית שמתגלה אצל “נבחרנו”, מתסכל אותי לגלות עוד ועוד דרכים בהן הבירוקרטיה ממש מעודדת את האזרח לנהוג בחוסר יושר ולרמות…. אני מודה שאני אדם מאוד רגיש מבפנים וכל פיסת שיט שכזו, פשוט הורסת לי עוד ועוד. אני לא מתכוונת לתת את הקול שלי לעלה ירוק ולדעתי האישית זה יהיה בזיון לי, לדעת שבועז הוא בר סיכוי להכנס, ולא רומן או דן. אם המפלגה תחליט שכן להמשיך בכל דרך ובכל פורמט, אני אהיה הראשונה לתמוך והמאושרת באדם. אני ממש לא רוצה לתת את קולי למישהו אחר מתוך פשרה. אני סולדת מעצם המחשבה על כך. 120 נציגים, שלא רואים מטר מעבר לאינטרס האישי שלהם יהיו שם, עם הקול שלי ושל הקרובים לי וגם בלעדיהם. זו הבחירה החופשית שלי…. גם אם היא טפשית בעיני אחרים. זה כבר לא ממש משנה כי כבר עשיתי דבר מטופש או שניים בחיי, אז מה ישנה עוד אחד… לפחות עד הבחירות הבאות.
שישי, 10 לפברואר 2006 בשעה 16:42
עצוב לי לשמוע שכל מי שעוד נותר פה ומאמין בחברה מתוקנת חושב על מעבר לחו”ל. מצד אחד זה מרחיק את החלום ליצור כאן שינוי, מצד שני אולי נולדנו רק בשביל לחיות, ומגיע לנו לחיות איפה שטוב לנו. אני לא מסתכל כרגע על רומן ודן כי אין רומן ודן. מעדיף להיות פרקטי. חבל לי שרק עלה ירוק נותרו עם הערכים של חברה חופשית, אבל לפני השאלה מי האנשים שיקדמו חשוב לי שיהיה מי שיקדם. את תעשי את הבחירה החופשית שלך ותהיי שלמה איתה. היופי בדמוקרטיה זה שבסוף כל אחד מחליט לבד. הצד האפל של המטבע הזו הוא שאנשים אידיאליסטיים כמותך יש רק משמאל, ומימין אף אחד לא יגיד שהוא לא מצביע כי הוא יותר הדוק מש”ס או יותר קיצוני מהאיחוד הלאומי. הם יבואו בשיירות, יקחו את כל מי שיכול להצביע (חי או מת) וישכנעו גם את כל מי שאפילו אין לו מושג מה קרה שפתאום החנויות סגורות שלשים פתק עם ש”ס בתוך מעטפה ולשלשל לקופסת קרטון זה מביא ברכה. אני באמת מעדיף אנשים כמותך.
שישי, 10 לפברואר 2006 בשעה 18:11
הבחירה הנכונה?
פרישתו של רומן
ברונפמן מהבחירות הקרובות לכנסת משאירה אותי ועוד רבים בהתלבטות
של למי לתת את קולנו.
“הבחירה הדמוקרטית” היתה מפלגה שתמכתי בה
בלב שלם,
בלי שום ספקות, החשש
היחיד היה שהם לא יעברו את אחוז החסימה, למרות שלאחרונה גם זה הדאיג אותי
פחות משום שהם צברו תומכים חדשים.
העלמות מהזירה הפוליטית של חבר כנסת שהתבלט בעשייה חיובית ולא
בשערוריות
שמציגות את בית הנבחרים הישראלי כבית זונות משאירה
פער ופותחת תיבת
פנדורה של לבטים עבור מי להצביע.
האופציות ההגיוניות היחידות שנראות לי כרגע הן עלה
ירוק או מרצ-יחד.
אבל גם לגביהן יש לי הרבה לבטים.
10 לפברואר 2006, 17:49
שבת, 11 לפברואר 2006 בשעה 09:03
רועי, אל תצחיק אותי ואל תרגיז אותי. מה זאת אומרת אין רומן ודן?!?! בבחירות האלו אולי הם לא רצים אבל בבחירות הבאות אני עוד כולי תקוה שהם ינחו את כל קבוצת התומכים לדרך, שנתפסת כנכונה בעיני. בינתיים, עם המון לבטים לא פשוטים, כל אחד יבציע כטוב בעיניו. נו, אז לא כטוב אבל כהכי פחות גרוע….
חוצמזה, לי אישית היה שבוע מזויע והודעתו של רומן רק תיבלה אותו. גם הסופ”ש הסתמן להיות איום אבל מסתבר, שקצת מישמיש ומסיבה דרומית ראויה יכולה לסדר כל דבר… או כמעט כל דבר….
אולי בפעם הבאה אזמין את דן ואת שני ה”רומנים” להצטרף אלי…
for the moment let me just say that I am deeply disturbed……
שני, 13 לפברואר 2006 בשעה 19:11
רחלי, לכן דיברתי על הבחירות הקרובות. את מכירה את עמדתי באשר להמשך הדרך וגם בעלה ירוק מכירים אותה. זה לא סותר.
שני, 13 לפברואר 2006 בשעה 19:42
אני בהחלט פתוחה לשמוע הצעות אם יש לך (כמובן בלי שום התחייבות).
עלה ירוק לא באים בחשבון אצלי!!! וגם לא ברוך מרזל….
רביעי, 22 לפברואר 2006 בשעה 02:18
רחלי, רועי - אני אישית אתקשה להאמין לרומן ולדן בפעם הבאה שהם יגידו לי “אנחנו רצים”. אני מצטער, אבל בפעם הבאה סביר מאד שאחכה עד למועד הגשת הרשימות כדי להתחיל בכלל להוציא אנרגיה. אני כעיתונאי הלכתי על קו מאד דק במידה שבה הייתי מקורב לעניין, ואני די מרגיש כמי שנכווה בצורה לא קלה מכל הסיפור.
אני מסכים שפתק לבן הוא לא אופציה, פשוט משום שהוא אינו נספר במניין הקולות ולכן אינו משפיע בשום צורה. אני שוקל להצביע לטוויטו, פשוט כדי להגדיל את מספר הקולות הכשרים.